חלל הפה ואזור הפנים הם אזורים עשירים מאוד בעצבי תחושה, מה שמסביר את הרגישות הרבה של האזורים הללו למגע ולכאב.
למרבה הצער טיפולי שיניים, ובמיוחד טיפולים פולשניים כגון טיפולים כירורגיים וטיפולי שורש, כרוכים בסיכונים לא מעטים, לרבות סיכון של פגיעה עצבית חולפת או קבועה.
נזק עצבי בטיפולי שיניים יכול להיגרם במהלך טיפול דנטאלי במספר אופנים: •פגיעה ישירה בעצב בזמן הפעולה, כגון בהחדרת שתל או פגיעת מחט של מזרק הרדמה.
פגיעה עקיפה במהלך טיפול עקב תגובה דלקתית, לחץ תוך רקמתי גדול וכו'.
רעילות של חומרים המשמשים במהלך הטיפול, כגון חומרי הרדמה מסויימים וכו'.
הנזק העצבי יכול גם להתבטא במספר צורות, כגון אובדן תחושה (חלקי או מלא), או להיפך- רגישות יתר ואף כאב מתמיד.
מרבית מקרי הנזק העצבי מתרחשים בלסת התחתונה, עקב כך שכמעט לכל אורכה עובר במרכזה עצב מרכזי – העצב האל באולרי התחתון.
חלק גדול ממקרי הנזק העצבי בלסת התחתונה מתרחשים במהלך עקירת שיני בינה תחתונות, אשר נמצאות לרוב בסמיכות רבה לעצב, והפגיעה מופיעה ב- 1-7 אחוזים מהעקירות. 
גם החדרת שתלים היא פעולה העלולה לגרום לנזק עצבי בלסת התחתונה, בין אם במהלך ההכנה והקידוח ובין אם בהחדרת השתל בסמוך מאוד לעצב או תוך פגיעה ישירה בו.
להבדיל מאזורים אנטומיים אחרים, בהם קשה לאתר את העצב ולשמור ממנו מרחק, בלסת התחתונה העצב האל באולרי עובר בתוך תעלה הנראית היטב בצילומי רנטגן. ביצוע צילומי CT ותכנון מקדים (לרבות בחירה נכונה של גודל השתל?) יכולים למנוע, בדרך כלל, את הפגיעה.
עצב נוסף אשר יכול להיפגע בלסת התחתונה הוא עצב הלשון, פגיעה אשר מתרחשת גם היא, לרוב, במהלך עקירת שיני בינה. הנזק יתבטא בהפרעות תחושה בשני שליש הקדמיים של הלשון, ולעיתים גם בפרעה בחוש הטעם עקב פגיעה בעצב הנלווה לעצב הלשון והאחראי על חוש הטעם.
הנזק העצבי בלסת התחתונה מתבטא בד"כ בשינויי תחושה באזור השפה התחתונה והשיניים והחניכיים בצד הפגוע.
חשוב מאוד לעדכן את הרופא בהקדם האפשרי בשינויי תחושה הנותרים לאחר הטיפול וגם בחלוף השפעת ההרדמה המקומית (בדרך כלל לאחר 2-6 שעות) שכן ניתן בשלביה הראשונים של הפגיעה לנסות ולהקטין את הנזק על ידי טיפול תרופתי.
לרוב נעשה שימוש בתרופות נוגדות דלקת, אשר מקטינות את הבצקת ומקטינות הפרשת חומרים שונים המגבירים את הנזק.
יעילות התרופות בהקטנת הנזק העצבי קשורה בין היתר בשלב בו הן ניתנות ועל כן יש לפנות לרופא בשלב מוקדם.
במידה וקיים חוסר תחושה מוחלט הנמשך 3 חודשים, או חוסר תחושה חלקי ללא שיפור במהלך 4 חודשים ניתן לשקול טיפול כירורגי.
הטיפול הכירורגי יכלול שחרורו של העצב מרקמה צלקתית או חיבורו מחדש (במידה ומדובר בנתק) יש לאמר שבמרבית המקרים, כאשר מדובר בנזק עצבי חלקי חוסר התחושה יחלוף תוך מספר חודשים.
